לדלג לתוכן

ג'וני שב משדה הקרב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וני שב משדה הקרב
johnny got his gun
עטיפת הספר במהדורה האנגלית, למהדורה העברית עטיפה דומה
עטיפת הספר במהדורה האנגלית, למהדורה העברית עטיפה דומה
עטיפת הספר במהדורה האנגלית, למהדורה העברית עטיפה דומה
מידע כללי
מאת דלטון טרמבו
שפת המקור אנגלית
סוגה אנטי-מלחמה
נושא מלחמת העולם הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Lippincott Williams and Wilkins עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בשפת המקור Lippincott Williams & Wilkins
תאריך הוצאה 1939
מספר עמודים 309 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
הוצאה תמוז
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001351262, 002239260, 002299388, 002510315
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'וני שב משדה הקרבאנגלית: Johnny Got His Gun) הוא רומן אנטי-מלחמתי מאת הסופר האמריקאי דלטון טרמבו. הספר נכתב ב-1938, פורסם שנה לאחר מכן, והפך לרב-מכר.

הספר פורש את סיפורו של ג'ו בונהאם, חייל רגלים אמריקאי במלחמת העולם הראשונה שנפצע קשות ביום האחרון של המלחמה. פציעתו הביאה לאיבוד גפיו, ולפגיעת ראש שהפכה אותו לעיוור, חירש ואילם.

הספר עוסק בסוגיות של ביואתיקה, המשמעות המוסרית של הישגי הרפואה וכדאיות המלחמה. בנוסף, עוסק הספר גם בשאלות פילוסופיות יותר רחבות על ההגדרה של "חיים" ו"קיום".

הספר מחולק לשני חלקים: "המת" ו-"החי".

ג'וני בונהם מתעורר בבית חולים לאחר שנפגע מפגז בזמן קרב במלחמת העולם הראשונה. הוא מבין אט-אט את מלוא חומרת מצבו, (הוא איבד את ידיו, את רגליו, את חוש הריח שלו, את חוש הראייה שלו, את חוש השמיעה שלו, ואת יכולת הדיבור) ומנסה לשווא ליצור קשר עם העולם החיצון.

חלק זה מציג לחלופין את חייו של ג'וני לפני המלחמה, ואת מצבו הנוכחי בבית החולים. תיאוריו של העבר מלאים געגועים, אך יחד עם זאת רוויים סרקזם. בנוסף לתיאורים אלו, יש בחלק זה ביקורת נוקבת על מלחמת העולם הראשונה, ועל מלחמות באופן כללי.

בסיום חלק זה, ג'וני מסביר לעצמו שאין שוב הבדל בינו לבין אדם מת, כי שום מחשבה שעוברת בראשו לא תשותף עם אחרים, וכולן ימותו יחד איתו.

החלק השני של הספר מתאר את החלטתו של ג'וני "לחזור לחיים". כצעד ראשון, מחליט ג'וני להצליח לעקוב אחרי הזמן, להבדיל בין יום ולילה וכך הלאה. הוא סופר את החלפות הסדינים במיטתו, ומנסה לספור בליבו את הזמן שחולף. לבסוף מצליח ג'וני למנות את הזמן, ולחזות בדיוק את הזריחה.

לאחר מכן ג'וני מחליט ליצור קשר עם העולם החיצון. הוא עושה זאת על ידי הטחת גופו במיטה, ושליחת מסרים באמצעות קוד מורס.

ביקורות והמחלוקת סביב הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר זכה לפרסום בינלאומי ולביקורות חיוביות. בשנת 1940 הוא זכה בפרס ה-"american booksellers award".

עם יציאתו הוא עורר הדים רבים בארצות הברית, והיווה חלק מהביקורת על מלחמת העולם הראשונה. בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה ובתחילת המלחמה הספר הפך מעין "מניפסט" של המתנגדים להצטרפות ארצות הברית למלחמה והתומכים במדיניות הפיוס. לאחר תחילת מבצע ברברוסה החליט טרמבו להפסיק את הפצת הספר עד לסיום המלחמה, כדי שלא לעודד סרבנות.

בשנת 2002 החליט קצין חינוך ראשי של צה"ל דאז, תא"ל אלעזר שטרן, שלא להמשיך לכלול הצגה זו בסל "תרבות יום א'" של צוערי צה"ל, בשל "תגובות קשות" מצד צוערים בקורס.[1]

תרגומים לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דלטון טרמבו, ג’וני שב משדה הקרב (תרגום: לאה צבעוני ואהרון בר), תל אביב: תמוז, 1974.
  • דלטון טרמבו, ג’וני שב משדה הקרב (מאנגלית: עדה בן נחום; עריכה: אילן שטורם), רמת גן: בית צבי - בית הספר הגבוה לאומנויות הבמה, 2005.
  • דלטון טרמבו, ג’וני שב משדה הקרב (מאנגלית: יותם בנשלום), אחוזת בית, 2022.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מרב יודילוביץ', ג'וני לא שב משדה הקרב, באתר ynet, 14 בינואר 2002
  2. ^ Johnny Got His Gun באתר rotten tomatoes